רש"ש על סנהדרין פ״ו

1 רש"י ד"ה של בית פלוני. לא רצה כו' שחשובים היו כו'. הן בסוף עדיות איתא ועוד אחרת היתה שם כו' ופי' הרע"ב ולא הזכיר שם כו' ללמדך כו' שלא לספר בגנות חברו כו' והוא מפי' הרמב"ם:

2 רש"י ד"ה וכי ינצו אנשים יחדו איש וגו'. כצ"ל:

3 רש"י ד"ה מבני. מ"ם יתירא כו'. כצ"ל:

4 רש"י ד"ה בעדים האחרונים. מתרין בו או"א בפני הדיינין. ע"ש בגמ' וצע"ק:

5 תד"ה דבר. ובפ' יש בכור חמש ולא חצי חמש. כצ"ל:

6 רש"י ד"ה ושנים אומרים בפנינו אכל. לחזקיה דס"ל כר"ע אין נהרגין ולריו"ח דאמר כרבנן נהרגין. כ"נ דצ"ל ועי' מהרש"א:

7 במשנה נמצא חומרו קולו. עי' פירש"י. ולכאורה הנל"פ דחומרו ר"ל חומר העבירה דעדיין לא הגיע להוראה והעיז נגד הסנה"ג גורם לו להקל שאינו נהרג וכמו שפירש הרע"ב והוא מהרמב"ם. אולם לשון כזה יש בפ"ד דחלה מ"ה ושם אינו מתפרש רק ע"ד פירש"י דהכא. אך מצינו רבות שהלשון שוה והפירוש משתנה. ובפרה פ"ד מ"ד איתא ג"כ כלשון זה ושם יש לכוין ב' הפירושים :